כשאני רואה נערים בגילי או אפילו יותר קטנים ממני, נמרחים על כל אחת, זה מחליא אותי. אף פעם לא רציתי, אני לא רוצה וגם לעולם לא ארצה להיות אחת מאלה שמתחילים אתן.
יש לי הרבה ביטחון עצמי ששומר אותי מההלצות של האנשים האחרים מסביבי. אין באמת משהו שמישהו הצחיק אותי בעזרתו. העולם שלנו בעיני לא מצחיק או מפחיד. גם לא עצוב או שמח. העולם הוא פשוט עולם. אין בו רע או טוב. הוא כמו המוות. שלב שכולנו חייבים לעבור.
גם אין לי בעיה להגיד לכל אחת ואחד מה שאני חושבת עליו או עליה. יגידו מעה שיגידו, אם מי שאני לא מוצא חן בעיניהם או בעיניכם כולכם יכולים פשוט להיעלם ולהתרחק.
גם לא אכפת לי שהמוות יתפוס אותי, אין לי מה לאבד.
אני לא פחדנית, כמו כל הבנות האלה, אני חוסנתי מהכל.
לא מאמינים? בעיה שלכם.
אבל אם אתם באמת רוצים לדעת את הסיפור שלי, את כולו, למה אני ככה? מה גרם לי להיות כזו? אז עליכם פשוט להמשיך ולעקוב אחר חיי.
;){kind=link}